לגור בכפר בע"מ נ' מקס ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין שניתן ביום 28/8/11 (להלן "פסק הדין").

2.ביום 3/5/11 הגיעו הצדדים להסכם פשרה לסיום כל המחלוקות ביניהם שקיבל תוקף של החלטה (להלן "הסכם הפשרה"), במסגרתו הובאו להכרעתי על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 המחלוקות כמפורט בסעיפים 2.2. ו-2.3 להסכם הפשרה. הסכם הפשרה קיבל תוקף של החלטה בו ביום.

עוד נקבע בהחלטה מיום 3/5/11 כי בהתאם להסכם הפשרה תינתן לנתבעים האפשרות לשלוח שאלות הבהרה למומחים ושני הצדדים יגישו סיכומים קצרים בכתב: התובעת תוך 45 יום והנתבעים תוך 30 יום לאחר מכן (הפגרה במניין). בהתאמה נקבע כי התיק יובא לעיוני ביום 24/7/11.

3.במועד התזכורת הפנימית עלה כי הנתבעים ניצלו את זכותם למשלוח שאלות הבהרה והתשובות הומצאו לבית המשפט ביום 19/6/11 וכי התובעת הגישה סיכומיה ביום 19/6/11, אך הנתבעים טרם הגישו סיכומיהם.

בהתאמה, בהחלטה מיום 24/7/11 ניתנה לנתבעים ארכה להגשת סיכומים מטעמם תוך 15 יום שאם לא כן יינתן פסק הדין על סמך החומר שבתיק בית המשפט והכל כאמור בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה.

הנתבעים לא הגישו את סיכומיהם עד למועד התזכורת הפנימית הנוספת (15/8/11) ועל כן, ביום 28/8/11 ניתן פסק הדין על בסיס מלוא החומר שלפניי ועל פי ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים.

4.ביום 7/9/11 הגישו הנתבעים בקשה דחופה לביטול פסק הדין בטענה כי קיבלו את סיכומי התובעת אך ביום 26/7/11 וכי ביום 21/8/11 וביום 26/8/11 בוצעו שני ניסיונות להגיש את הסיכומים אך המזכירות סירבה לקבלם ואילו ביום 6/9/11, עת ביקשו להגיש את הסיכומים פעם נוספת, נודע להם דבר קיומו של פסק הדין.

5.ההחלטה מיום 24/7/11 נשלחה לנתבעים לשתי הכתובות אשר הנתבע מס' 1 מסר בשמם במהלך הישיבה מיום 3/5/11. הנתבעים אף לא טוענים כי החלטה זו לא הומצאה לידם ובמהלך הישיבה הודה הנתבע מס' 1 כי הוא קיבל את ההחלטה (ראה: עמוד 20 לפרוטוקול שורה 1).

אם וככל שסברו הנתבעים כי טרם חלף המועד להגשת סיכומים מטעמם, שומה היה עליהם להגיש בקשה מתאימה. זאת לא עשו. כל שנטען על ידי הנתבעים בשלב זה כי ביום 21/8/11 וביום 26/8/11 נעשה על ידם ניסיון להגיש את הסיכומים שלא צלח.

גם בשלב זה שומה היה על הנתבעים, המודעים לפרק הזמן שנקצב על ידי בנוכחות הנתבע מס' 1 ועל פי הסכמות אליהם הגיעו הצדדים, להגיש בקשה מתאימה. ודוק: 26/8/11 הוא יום ו' בשבוע. חלף זאת המתינו הנתבעים עד ליום 6/9/11.

נהיר כי התנהלות זאת גורמת להשחתת זמן שיפוטי לריק תוך פגיעה בכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו.

לו בכך היה מסתיים הילוכנו, דין הבקשה היה להידחות.

6.ברם, במהלך הדיון בבקשת הנתבעים הודה ב"כ התובעת כי אך ביום 25/7/11 הומצאו הסיכומים לנתבעים לאחר שניסיונות קודמים לא צלחו (ראה: עמוד 20 לפרוטוקול שורות 8-9) וזאת בניגוד לאמור בבקשה מיום 24/7/11 ותגובת התובעת מיום 20/9/11.

בשלב זה הנתבעים אינם מיוצגים ועל כן חלה על הצד שכנגד חובה מוגברת להביא את העובדות כהווייתן. הגם שלא נעלם מעיני כי קבלת דברי הדואר על ידי הנתבעים בכתובות עליהם הודיע הנתבע מס' 1 במהלך הישיבה מיום 3/5/11 נתקלה בקשיים שהנתבע מס' 1 לא ידע להבהירם.

משכך, ובשים לב לעובדה שבשלב זה הנתבעים אינם מיוצגים ובקשתם בשלב זה מתמצית בכך שפסק הדין ינתן לאחר קריאת הסיכומים מטעמם, להבדיל מחזרה מהסכם הפשרה (ראה: עמוד 20 לפרוטוקול שורות 14-15) - מצאתי כי האיזון הנאות והמידתי יהיה על דרך העתרות לבקשה ועל פי התוצאה אשקול האם יש מקום לחייבם בהוצאות בגין מחדל זה.

7.לאחר ששבתי ובחנתי את כל הראיות שהוצגו לפניי ואת כל טענות הצדדים, וגם עיינתי בסיכומים שהגישו הנתבעים, על נספחיהם ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ואת כל השיקולים הצריכים לעניין, אני מחייבת את הנתבעים מס' 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 38,500 ₪ בצרוף מע"מ כחוק (להלן "הסכום הפסוק").

הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל, למעט רכיב המע"מ בגין סכום זה (העומד על סך של 6,160 ₪) אשר ישולם תוך 75 יום מיום המצאת חשבוניות מס כדין לידי הנתבעים וזאת בהתאם להסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה ביום 3/5/11.

הסכום הפסוק הוא בנוסף לסכום הנקוב לעיל בסעיף 1 להסכם הפשרה, קרי: הסך של 43,824 ₪.

8.בכפוף לאמור לעיל בסעיף 7 להחלטה זו - כל יתר חלקי פסק הדין מיום 28/8/11 יוותרו על כנם ללא כל שינוי.